13.7.13

פיתות ביתיות

פיתות רבותיי פיתות, נכון זו לא עונת הניפנוף, ויום העצמאות כבר מאחורינו אבל התחשק לי להכין פיתות. הוזמנו לברביקיו אצל חברים ביום שבת ואין שיפוד בלי פיתה. ואין בלוגרית בלי אתגר! אז הכינו את הסינרים, זה די קל וכייף.

** שווה לקרוא עד הסוף, יש סיפור...**


חומרים:
מכיוון שזו פעם ראשונה הכנתי כמות קטנה  - יצא 18 פיתות.

1/2 קילו קמח לבן (אפשר לערבב חצי מלא).
2 כפיות גדושות מלח.
2 כפיות סוכר.
1 כף שמרים יבשים.
2 כפות שמן.
1.5 כוסות מים.

איך מכינים?

מכניסים את כל החומרים למיקסר ומערבלים בעירבול איטי.
חשוב מאוד להכניס את המלח כמרכיב אחרון אחרי שהבצק התגבש קצת.
הבצק יוצא דביק אך לא מידי, במידה ומרגישים שחסר מוסיפים מעט קמח וממשיכים לערבל במהירות איטית כ-6-8 דקות.

נקמח, ונתן לתפוח עד שמכפיל את הנפח.

לפני ההתפחה

אחרי ההתפחה

ניצור כדורים (מספר הכדורים כמספר הפיתות. ונניח להתפחה שניה.

לפני
אחרי
נרדד, ונניח לפיתה לנוח כ-10 דקות, ונכניס לתנור שחומם מראש לטמפרטורה מקסימלית בטורבו (אם יש).





מבט מהתנור - ישששששש הצליח!

חשוב להוציא מהתנור אחרי 5-6 דקות, כאשר הפיתה עוד לבנה ולא שזופה, להניח בתוך מגבת ולהמשיך למגש הבא.

ערמת פיתות
כל התמונות בפוסט זה צולמו בגלקסי 4 - רוצים לשמוע עוד גלגלו למטה



בתאבון!!!!!!

אומנם התכנסנו כאן היום בשביל ללמוד להכין פיתות ביתיות טעימות וחמימות אבל אני גם רוצה לשתף אותכם בחווית הגלקסי 4 שלי - הבטחתי חפירה בנושא.... נתחיל מהתחלה. לסמסונג יש קהילה בנלאומית של בלוגרים ואנשי עניין (מתכנתים, מהנדסים ושאר הירקות) שמקבלים לנסות את הג'אג'טים החדשים, מספרים איך זה משתלב להם בחיים ונותנים את האינפוט שלהם על השימוש, נוחות, כדאיות ואיך זה משתלב להם בחיים. רצה הגורל ואני נכנסתי לקהילה למרות או אולי בזכות זה שהטלפון שלי "טיפש" משנת 2008 (שזה בשנות טלפון יותר עתיק מסוסיתה) בלי אינטרנט בלי אפליקציות והכי גרוע - בלי WhatsApp! בקיצור סמסונג בשיתוף תפוז בונים קהילה בישראל ואני ברת הזמל נבחרתי. הגעתי ביום שישי (בבוקר!) לבנייני תפוז בר"ג/בני ברק התקבלנו בבופה מטורף (וטעים!) אחרי נישנושים נכנסנו לחדר ישיבות, נרשמה התרגשות קלה באוויר, הינו 8 אנשים - 7 בנים ואני - בת יחידה.... אסף כהן קיבל את פנינו, מנהל השיווק של סמסונג. כולם נורא התרגשו מזה שהוא מסמסונג הקוראנית ולא סמסונג ישראל - באמת שלא הייתי שותפה להתרגשות. הרגשתי קצת קלולסית ואני לא רגילה אומנם אני בחורה אבל אני הטכנאית במשפחה, היחידה שיכולה לפתור כל שקופית תקלה של יס (30,4 - בואו תבחנו אותי) ולהסביר איך לחבר את הממיר ולמה יש שקופית כחולה ועוד ופתאום דיברו שם על "רומים" ובעיות טיכנות של X ו-Y... נו באמת... אבל באמת שהיה מעניין, היו כמה וכמה מצגות על סמסונג, למדנו מאיפה הכל התחיל - מייצור סוכר! והיכן היא היום.... אגב סמסונג היא חברה קוראינית ומי שממש רוצה ללמוד עוד קצת יכול ללחוץ כאן וויקי תעזור לו.....
אחרי המצגות והדיבורים הגענו לחלק הכי כייפי - קבלת טלפונים... אני קיבלתי טלפון לבן וחתיך! דיברנו עוד קצת ומשם כל אחד חתך לביתו... אני המשכתי ישר לחברת טלפון שאני מנויה בה ולא אזכיר את שמה כי הם @@#$#%$%^%$%^& החלפתי SIM כי אין מה לעשות צריך מיני ויאללה להתחיל להנות....
חפרתי מספיק! לא? בהמשך אני אספר לכם כמה כייף זה טלפון כזה - למרות שכולם כבר יודעים, נכון שאני לא יודעת לעשות את ההבחנה בין גלקסי 2,3 לפיצ'רים של 4 - אבל מה אכפת לי! העיקר שאני נהנת וחופרת.... אז בקרוב עוד חפירות... שיהיה שבוע טוב!

2 תגובות:

  1. אני מייד רץ לנסות וברוכים הבאים לקהילת המוביילרס

    השבמחק
  2. תודה! תחזור לספר איך יצא....

    השבמחק